טיפול תזונתי בסרטן

מה הן מחלות הסרטן

הסרטן הוא קבוצה גדולה של מחלות בעלות מספר אפיונים:

* ירידה בדיפרנציאציה של התאים ברקמה – כלומר שינוי גנטי בתאים אשר גורם לירידה עד היעלמות האפיון התפקודי של התאים.

* חלוקה לא מבוקרת הגורמת לגידול מהיר ונטול מבנה של התאים החולים.

* שליחת גרורות לאברים סמוכים או אזורי גוף אחרים.

אחת הסברות הרווחות רואה את שורש הבעיה במיטוכונדריה – אותו אברון בתוך התא שאחראי להפקת האנרגיה התאית. לגישה זו, השיבוש בצורת הפקת האנרגיה הוא ששולח מסר לחומר הגרעיני (המכיל את הקוד הגנטי) ובכך גורם לשינוי בו.

פגיעה בתפקוד הבריא של המיטוכונדריה עלולה להיגרם בשל מספר גורמים בהם:

מתח מתמשך, חשיפה לקרינה – החל בחשיפה מוגזמת לקרינת שמש, קרינת רנטגן ועד חשיפה לקרינה אלקטרו מגנטית וקרינה רדיואקטיבית, חשיפה לחומרים כימיים, הרעלת מתכות כבדות, זיהום סביבתי: קרקע, אוויר ומים, תזונה מתועשת או חסרה בערכים תזונתיים.

השוני בתהליך הפקת האנרגיה בתא הבריא ובתא הסרטני

האנרגיה בתאים יכולה להיות מופקת:

בתהליך אירובי – כלומר תוך נוכחות של חמצן. תהליך זה מתקיים בתא שהמיטוכונדריות שלו בריאות וכתוצאה ממנו מופקת כמות אנרגיה גבוהה (נכל מולקולה של חומצה פירובית מופקות 28 מולקולות (ATP)

בתהליך אנארובי – הפקת אנרגיה על ידי תסיסה. בתהליך זה שנעשה בתנאים של חוסר חמצן מופקת כמות אנרגיה נמוכה (2 מולקולות ATP מכל מולקולה של חומצה פירובית ומופרשת חומצת חלב. הפקת אנרגיה בנשימה אנארובית מתקיימת בגוף לפרקי זמן קצרים וממוקדים בעיקר במהלך פעילות ספורטיבית.

אולם הפקת אנרגיה על ידי תסיסה היא הדרך היחידה בה מקיימים עצמם התאים הסרטניים הם אינם נושמים חמצן ודרכם להתקיים היא על ידי התססה של גלוקוז וייצור של חומצת חלב.

 

עקרונות תזונה במחלת הסרטן:

העיקרון התזונתי המנחה בטיפול במחלות בכלל ובסרטן בפרט הוא החיוניות שבהורדת כמות תהליכי הדלקת המתרחשים בגוף.

תהליכי דלקת שכוללים התרחבות של כלי דם, עלייה של טמפרטורה, זרימה מוגברת של דם ולימפה לאזור, מתקיימים כדי לאפשר לגוף להילחם בורמים מזהמים שתוקפים אותו. התגובה המקומית מאפשרת זרימה מוגברת של דם, גומרים חיסוניים והזנה לאזור המותקף. אלא שתהליכים דלקתיים מתקיימים בגוף גם ללא קשר לזיהומים ואז הם יוצרים עומס על המערכת, שחיקה של מערכת החיסון וסביבה להתפתחות תהליכים כרוניים.

סביבה דלקתית כזו מתאפיינית ברקמה שרמת החומציות שלה גבוהה.

תזונה איכותית מאפשרת הורדה של כמות התהליכים הדלקתיים ויצירה של סביבה שה- PH שלה גבוה יותר – כלומר היא בסיסית יותר ומסייעת במניעה של מחלות בכלל ומחלות הסרטן בפרט.

עקרונותיה של תזונה נוגדת דלקת:

צריכה של כמות גדולה של מזון מהצומח – ירקות ופירות

צריכה של דגנים מלאים – עם העדפה של דגנים שלא עברו תהליכי הנדסה גנטית כמו כוסמין, כוסמת, דוחן, שיבולת שועל, חיטת דורום, אורז וכד'

צריכה של קטניות

העשרת התזונה בחומצות שומן חיוניות ובעיקר חומצות שומן מקבוצת אומגה 3. בעיקרון יש לשמור על איזון נכון של חומצות שומן אומגה 3 (מצויות בעיקר בדגי ים צפוני, זמן וזרעים של פשתן, אגוזי מלך) ואומגה 6 בתזונה

הקטנת הצריכה של מזון מהחי

הימנעות ממזון מתועש, מטופל בחומרי הדברה, בצבעי מאכל ובחומרים משמרים

צמצום עד הימנעות מצריכה של פחמימות פשוטות ובעיקר סוכרים, קמח לבן, אלכוהול לסוגיו וכד'

 

סוגי התזונה לטיפול במחלות הסרטן:

ואכן רוב הגישות התזונתיות לטיפול במחלות הסרטן מתבססות על מזונות ממקור צמחי. כמויות גדולות של מזונות עליים שעשירים בנוגדי חמצון ובחומרים אנטי סרטניים וצמצום התזונה מהחי.

אסכולות תזונתיות אלה מתבססות על מזונות שמסייעים לנקות את הגוף מרעלים שהצטברו בכבד ובקרום התא והעשרה של הגוף בחומרי ההזנה החיוניים שחסרים לו.

הבולטות שבגישות התזונתיות הן תזונה מקרוביוטית, תזונת קינגסטון, תזונת שלטון, תזונת גרסון, שיטת אן ויגמור ואחרות. אכן ההצלחה של גישות אלה הוכחה במקרים רבים, אם כי למותר לציין, שהאתגר בהן גדול ואנשים רבים שמורגלים בתזונה המערבית מתקשים להירתם לאתגר.

בצד הגישות הצמחוניות עולה בשנים האחרונות המושג תזונה קטוגנית. גישה זו מתייחסת להיבט אחד בלבד והוא התהליך המטבולי המתרחש במיטוכונדריה, כמופיע בפסקה הראשונה.

התזונה הקטוגנית מתבססת על העובדה שתא סרטני זקוק לפחמימות כדי לייצר אנרגיה ולכן היא מתבססת על הקטנה משמעותית של צריכת הפחמימות וביסוס התזונה על מקור שומני. יחס התזונה הוא על כל 4 גר' של שומן 1 גר' של שילוב חלבון ופחמימה. במצב של צריכה גבוהה של שומנים, ללא פחמימות וחלבונים, הכבש מפרק את השומנים לחומצות שומן שהופכות לגופי קטון. גופי קטון הם שלוש מולקולות של: אצטואצטט, בטא הידרוקסיבוטיראט ואצטון. תאים בריאים יכולים להשתמש באצטואצטט ובבטא הידרוקסיבוטיראט להפקת אנרגיה. תאים סרטניים לעומתם אינם יכולים לעשות שימוש ברכיבים אלה ועוברים תהליך "הרעבה". הגישה התזונתית הזו עשויה להתאים בעיקר לגידולים במוח ובמיוחד כתזונה לדיכוי גידולים מסוג גליובלסטומה. בעוד שתאי גוף אחרים יכולים להשתמש גם בחומצה אמינית גלוטמין (החומצה העיקרית ברקמת השריר) לצורך הפקת האנרגיה. לתאי המוח, בהיעדר גלוקוז (פחמימה) אין מקור הזנה אחר וכך רק תאים בריאים ברקמת המוח יכולים להפיק לעצמם אנרגיית קיום.