מה דעתכם אנחנו צריכים סוכר?

מילים רבות נכתבו בשבחי טעמו של הסוכר ורבים שילמו ומשלמים את מחיר אמונתם שהוא חשוב וחיוני לתפקודנ.

לפני כשבוע התווכח איתי ילד שרק סיים כיתה א’ וטען בלהט שהגוף צריך סוכר כדי לחיות ולכן גלידה, וופלים ועוגיות חיוניים לבריאות – “אמא אמרה לי ו…גם סבתא”.

מסתבר, למרבית הצער ולמרות התשוקה אליו שהסוכר פשוט ממכר ולכן רובנו לא מצליחים להשתחרר ממנו.

בנוסף, ההתמכרות לסוכר נגרמת מהשפעתו הגדולה על תפקודן של בלוטות רבות ובין השאר על הפרשתם של מוליכים עצביים במוח, מאוד דומה לסמים אחרים.

מהו הסוכר שאנו משתמשים בו להמתקה ולהכנת מזון מתוק:

הסוכר המוכר לנו בין אם צבעו לבן, חום או שהוא קרוי דמררה, בכל המקרים, מבחינת הרכבו, הינו דו סוכר הקרוי סוכרוז. דו-סוכר משמע הוא מורכב משתי מולקולות או שני חד סוכרים:

* גלוקוז אותו חומר שכשהוא נכנס לזרם הדם הוא מפעיל את הלבלב להפריש אינסולין – ההורמון האחראי להכניסו לתאי הגוף במטרה לשמש חומר דלק לייצור אנרגיה .

* פרוקטוז – סוכר הפירות – הפרוקטוז אינו משפיע על פעולת הלבלב והוא עובר תהליך חילוף חומרים בכבד בלבד (פירוט בהמשך).

 

סוכרים בכלל נמצא כמעט בכל מזון מתועש ובצורה בריאה לצריכה במזונות טבעיים וצמחיים רבים:

אפשר למצוא סוכרים גם במזונות “דלי סוכר” מופחתי סוכר ודומיהם. נמצא צורות של סוכר במזונות דלי שומן, להם מוסיפים צורות שונות של סוכרים ופחמימות כמשפרי טעם והוא “מתחבא” במגוון גדול של שמות וצורת בהן כסירופ תירס למשל. מוסיפים אותו לשניצלים צמחיים מוכנים ולציפויים של שניצלים “רגילים” לתחליפים הצמחיים לחלב כמו חלב השקדים למשל, ללחמים, קרייקרים ומאפים “מלוחים”, לרטבים, קטשופ דומיהם. גם הקמח הלבן או כל מה שמכיל עמילנים מתפרק במהירות לסוכר פשוט כבר בתהליך הלעיסה בפינו. כמובן נמצא אותו במיני הסלטים המוכנים וזיכרו שגם הקמח הלבן הופך לסוכר בתהליך הלעיסה ושגם תחליפי סוכר “דיאטטיים” רבים ובעיקר הממתיקים הרב כוהליים כמו” מלטיטול ושאר בעלי סיומת אול למיניהם הם פחמימות לכל דבר וכך יש לחשבם בחישוב התזונתי.
התבוננו בתוויות וזהו אותו: סוכרוז, גלוקוז, פרוקטוז, סירופ גלוקוז, סירופ מייפל, סירופ תירס, תמצית מאלט, מיצים מפירות, לקטוז – סוכר החלב, מלטוז, דקסטרין או מלטודקסטרין, דבש וסירופ אגבה או אגבה שמכיל % גבוה מאוד של פרוקטוז – הרבה יותר מהפרי המתוק ביותר שתצרכו אי פעם.

אם הוא כל כך מצוי במזוננו אז  על מה הצעקה?

הסוכרוז ומכאן 2 מרכיביו הינם פחמימות בעלות ערך קלורי גבוה אך נטולות לחלוטין בכל רכיב תזונתי חשוב או חיוני לגוף כגון: ויטמינים ומינרלים שחיוניים לבניין, לשפעול אנזימים בגוף – כלומר לביצוע פעולות חיוניות של הקיום של הגוף, חלבונים שנדרשים כאבני בניין או חומצות שומן חיוניות. יתירה מכך, לצורך הפקת אנרגיה מסוכר נדרש הויטמין B1-תיאמין (הזכור כויטמין החסר מפרשת ילדי “רמדיה”), בלעדיו הופכת הפחמימה לשומן. בנוסף, צריכה גבוהה של פחמימות כאלה גורמת לאובדן התיאמין וויטמינים נוספים מגופנו. (התיאמין מצוי בשפע בקליפות הדגנים המלאים למשל ולכן כל כך מומלצת צריכת זרעים שונים על קליפתם, כי אז הגוף מקבל את הפחמימה יחד עם האמצעי שמאפשר את הפקת האנרגיה ממנה.)

סוכר מהווה קרקע גידול נוחה לחיידקים הן בחלל הפה – כלומר גורם להופעת עששת ופגיעה בשיניים והן בתוך המעיים שלנו. כאשר בחלל המעיים מתרבים חיידקים גורמי מחלות וחיידקים גורמי ריקבון הם מסכנים אותנו בריאותית בעצם הימצאותם והם אף מורידים את כמותם של החיידקים הידידותיים. החיידקים הידידותיים הינם קו ההגנה החיסוני הראשון ובעצמם יצרנים של ויטמינים חיוניים מקבוצת B החיונית להפעלה של אנזימים בגוף לצורך פעולות הקיום השונות ובעיקר ויטמין 12B שכל כך חסר לרובנו ובין השאר הימצאותו ברמה מספקת חשובה לזיכרון, לייצור כדוריות דם ואפילו למניעה של נשירת שיער.

מעבר לכל אלה סוכר מהווה גורם מדרבן להתפתחותם של תאים סרטניים. התא הסרטני אינו קולט חמצן מהדם כמו שאר התאים הבריאים. התא הסרטני “שואב” אל תוכו כמויות גדולות של סוכר ובתהליך תסיסה (כמו התססת ין) הוא מפיק את האנרגיה לקיומו. כלומר, כאשר חולה במחלה אונקולוגית ימנע לחלוטין מהספקת סוכרים לגוף הוא יביא להשמדתם של תאי הסרטן פשוט מהיעדר הזנה ומחסור במקורות אנרגיה. זו גם הסיבה שלחולים בגידולים של מערכת העצבים המרכזית מוצעת לעיתים קרובות דיאטה קטוגנית שמונעת לחלוטין פחמימות מהגוף ומאלצת את המוח להפיק אנרגיה משומנים ובכך להפסיק להזין את הגידול (המוח שלנו בדרך כלל ניזון מגלוקוז – חד סוכר).

מעבר לעובדה שסוכרים ופחמימות פשוטות אחרות (קמח למשל), אשר מתפרקות בתהליך העיכול לחד סוכרים, מזינות את תאי הסרטן הם גם יוצרים בגוף תהליכים דלקתיים. ככל שברקמות מתרבים תהליכי הדלקת כך הוא סביבה נוחה יותר להתפתחות ולהתפשטות גידולים.

ובנוסף גם עצבנות, עלייה במשקל, הפרעות קשב

צריכה של סוכרים גורמת לסוג של “רכבת שדים” ביוכימית שמעלה את רמות האינסולין, הקורטיזון והאדרנלין, במבוגרים השיבוש הזה גורם להשמנה (אינסולין וקורטיזון הינם הורמונים שגורם לעליית משלק הגוף ולהצטברות שומן) ולעצבנות ואי שקט. ילדים רגישים אף יותר וצריכה עודפת של סוכרים גורמת להפרעות קשב, ריכוז ויכולת למידה. אחוז לא מבוטל של ילדים הנדרשים לצרוך דרך קבע רטלין או קונצרטה יוכלו להיגמל מתרופות אלה רק על ידי שינוי תזונתי.